דלקת כבד אוטואימונית היא דלקת כבד הנגרמת מהפעלה עצמית של מערכת החיסון של הגוף. מסיבות שאינן ברורות דיין, הגוף מזהה את הכבד כגורם זר ותוקף אותו. דלקת כבד אוטואימונית מסווגת כסוג I או סוג II. דלקת כבד אוטואימונית מסוג I עלולה להופיע בכל גיל, ואילו דלקת כבד אוטואימונית מסוג II נוטה לפגוע בילדים צעירים יותר. לרוב, ניתן להבחין בין שני הסוגים על בסיס בדיקות הדם והקליניקה.
קיימת שונות רבה בהסתמנות של דלקת כבד אוטואימונית בילדים. לעיתים קיימים תסמינים מעטים ובלתי ספציפיים ולעיתים ההסתמנות היא של אי ספיקת כבד חדה, כמפורט לעיל. חלק מהילדים עלולים לסבול מהדלקת במשך חודשים ואף שנים מבלי להיות מודעים לכך. תסמינים אפשריים יכולים לכלול עייפות, חוסר תיאבון, צהבת בעור ובעיניים או שתן כהה.

דלקת כבד אוטואימונית מאובחנת לרוב על סמך בדיקות דם וביופסיית כבד. לעתים יש צורך בבדיקות נוספות כדי לשלול הפרעות אחרות. 

הטיפול בדלקת כבד אוטואימונית מבוסס על מתן תרופה המסייעת בוויסות מערכת החיסון. הטיפולים כוללים פרדניזון ובדרך כלל גם אימורן או פורינטול. תרופות נוספות שניתנות לשימוש כוללות בודזון או טקרולימוס. הטיפול לרוב יימשך תקופה ארוכה מאוד על מנת להגן מפני התפרצות המחלה.     
לעיתים אנו מתאימים את מינון התרופות במהלך הטיפול על מנת לוודא שהטיפול הניתן מספק מחד אך לא מוגזם מאידך, וזאת על מנת למזער את תופעות הלוואי. טיפול נאות במרכזי מצוינות לא רק מונע פגיעה נוספת בכבד, אלא הוכח למעשה כבעל יכולת אף לתקן חלק מהנזק הקיים.