בית חולים שערי צדק לוגו שערי צדק המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים. נחנך ב-י\"ט בשבט תרס\"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה, היה ד\"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים רחוב שמואל בייט 12, ת.ד 3235, ירושלים 9103102 02-6666666 חזית בית החולים
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

כריתת ריאה: כל מה שצריך לדעת על הניתוח וההחלמה

ניתוח כריתת ריאה הוא הליך כירורגי מורכב המשמש לטיפול במגוון מצבים רפואיים, בעיקר במקרה של סרטן ריאות. הניתוח כולל הסרה של חלק מהריאה או ריאה שלמה, ומטרתו לשפר את איכות החיים של המטופל ולעיתים אף להציל את חייו. במאמר שלפניכם תמצאו את המידע הרלוונטי והמקיף על אודות ניתוח כריתת ריאה ועל ההחלמה ממנו. 


כריתת ריאה: מטרות הניתוח

המטרה העיקרית של ניתוח כריתת ריאה היא להסיר רקמה חולה או פגועה מהריאות. במקרה של סרטן ריאות, הניתוח נועד להסיר את הגידול הסרטני ואת הרקמה הסובבת אותו, במטרה למנוע את התפשטות המחלה ולהגדיל את סיכויי ההחלמה. נוסף לטיפול בסרטן, ניתוח כריתת ריאה עשוי לשמש גם לטיפול במצבים אחרים כמו זיהומים חמורים, מחלות ריאה כרוניות מתקדמות, או פגיעות טראומטיות בריאות. במקרים אלה, הניתוח נועד להסיר את החלק הפגוע של הריאה ולשפר את תפקוד הנשימה הכולל. היחידה לשיקום ריאות ממלאת תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה לאחר הניתוח. צוות היחידה עובד עם המטופלים כדי לשפר את תפקוד הריאות שלהם, מלמד אותם טכניקות נשימה חדשות, ומסייע בהתאמה לחיים עם ריאה פחות מתפקדת.

למי מיועד ניתוח כריתת ריאה?

ניתוח כריתת ריאה מיועד בעיקר למטופלים שאובחנו בסרטן ריאות בשלבים מוקדמים, כאשר הגידול מוגבל לריאה אחת ולא התפשט לאיברים אחרים. במקרים אלה, הניתוח הוא הטיפול היעיל ביותר ומציע את הסיכוי הטוב ביותר לריפוי מלא. המועמדות לניתוח נקבעת על ידי צוות רפואי, הכולל מומחי ריאות, כירורגים, אונקולוגים ורדיולוגים מטעם המעבדה לתפקודי ריאות. צוות זה בוחן את מצבו הכללי של המטופל, את שלב המחלה, ואת יכולתו לעמוד בניתוח ובהחלמה. 

מהם הגורמים השכיחים המצריכים כריתת ריאה?

הגורם המוביל לכריתת ריאה הוא סרטן ריאות, שכן הוא הסיבה השכיחה ביותר לביצוע הניתוח. סרטן ריאות ראשוני, שמקורו ברקמות הריאה עצמן, הוא הסיבה העיקרית לטיפול באמצעות כריתה כירורגית, בייחוד כאשר הוא מאובחן בשלבים מוקדמים של המחלה. הגורמים הנוספים שעשויים להצריך כריתת ריאה יכולים להיות מחלות ריאה כרוניות מתקדמות כמו נפחת (אמפיזמה) חמורה, זיהומים עמידים או חוזרים כמו שחפת עמידה לתרופות, וכן גידולים שפירים גדולים בריאות. במקרים מסוימים, פגיעות טראומטיות חמורות לריאות, כתוצאה מתאונות או מחבלות, עלולות גם הן להוביל לצורך בכריתת חלק מהריאה או הריאה כולה.

איך מתבצע הניתוח?

ניתוח כריתת ריאה יכול להתבצע בשתי גישות עיקריות: ניתוח פתוח (תוראקוטומיה) או ניתוח זעיר פולשני (VATS - Video-Assisted Thoracoscopic Surgery). בגישת הניתוח הפתוח, המנתח מבצע חתך גדול בדופן בית החזה, מפסק בין הצלעות, ומסיר את החלק הפגוע של הריאה. ניתוח זה מאפשר גישה מלאה לריאה, אך כרוך בהחלמה ארוכה יותר ובכאב רב יותר לאחר הניתוח. הגישה הזעיר פולשני, שהינו ניתוח הבחירה וכיום מהווה את הגישה המקובלת כמעט בכל ניתוחי ריאות שנעשית יותר ויותר נפוצה, מתבצעת באמצעות חתך קטן בדופן בית החזה. המנתח, מטעם מחלקת כירורגית לב חזה, משתמש במצלמה מיוחדת ובכלים כירורגיים ארוכים להסרת החלק הפגוע של הריאה. שיטה זו מציעה יתרונות רבים כמו כאב מופחת לאחר הניתוח, החלמה מהירה יותר, ופחות סיבוכים. עם זאת, לא כל המקרים מתאימים לגישה זו, והבחירה בשיטה תלויה בגורמים רבים כולל גודל ומיקום הגידול, מצבו הכללי של המטופל, ואף ניסיון המנתח.

מהם אחוזי ההצלחה?

אחוזי ההצלחה של ניתוח כריתת ריאה הינם גבוהים ביותר וכמובן קשורים  למצבו הספציפי של כל מטופל, לשלב המחלה ולסוג הניתוח. שיעורי ההישרדות של מטופלים החולים בסרטן ריאות בשלבים מוקדמים (שלב I או II), לחמש השנים הקרובות לאחר הניתוח, עשויים להגיע ל-90%$ זהו שיפור משמעותי בהשוואה לטיפולים לא כירורגיים בשלבים אלה של המחלה. חשוב להדגיש כי "הצלחה" בהקשר של ניתוח כריתת ריאה אינה מוגדרת רק משיעורי ההישרדות. גורמים נוספים כמו שיפור באיכות החיים, הקלה בתסמינים, ושיפור בתפקוד הנשימתי נחשבים גם הם להצלחות משמעותיות. רבים מהמטופלים מדווחים על שיפור ניכר ביכולת לבצע פעילויות יום-יומיות ובאיכות החיים הכללית לאחר ההחלמה מהניתוח. מעבר לכך, התקדמות בטכניקות הכירורגיות, בייחוד בגישות הזעיר-פולשניות, הובילה לשיפור באחוזי ההצלחה ולהפחתת הסיכון לסיבוכים. אולם, יש להביא בחשבון כי כל מקרה הוא לגופו, והצוות הרפואי יכול לספק הערכה מדויקת יותר של סיכויי ההצלחה בהתבסס על הנתונים האישיים של כל מטופל.

מהם הסיכונים האפשריים?

כמו כל הליך כירורגי חשוב, גם ניתוח כריתת ריאה כרוך בסיכונים מסוימים אם כי בשיעור נמוך ביותר. הסיבוכים השכיחים ביותר כוללים דימום, זיהום בפצע הניתוח ודליפת אוויר מהריאה הנותרת. סיבוכים אלה ניתנים בדרך כלל לטיפול ואינם משפיעים על התוצאה ארוכת הטווח. סיבוכים חמורים יותר, אם כי נדירים יותר, עלולים להיות דלקת ריאות, קרישי דם בריאות או ברגליים, ובעיות בקצב הלב. במקרים נדירים מאוד, עלולים להתרחש סיבוכים מסכני חיים כמו אי ספיקת נשימה או כשל של איברים אחרים. חשוב לזכור כי הצוות הרפואי מבצע מעקב שוטף אחר המטופל מייד לאחר הניתוח על מנת לאתר במהירות סיבוכים אפשריים ולטפל בהם בהקדם כדי למנוע את החמרת המצב. 

איך להתכונן לניתוח?

ההכנה לניתוח כריתת ריאה מתחילה שבועות מספר לפני מועד הניתוח המתוכנן. בשלב הראשון, המטופל יעבור סדרה מקיפה של בדיקות הכנה, הכוללות בדיקות דם, צילומי חזה, CT ובדיקות תפקודי ריאה. מטרת בדיקות אלו היא להעריך את מצבו הכללי של המטופל, לוודא שהוא מסוגל לעמוד בניתוח, ולספק למנתחים מידע מדויק על מצב הריאות והגידול. אחד הצעדים החשובים ביותר בהכנה לניתוח הוא הפסקת עישון, אם המטופל מעשן. מומלץ להפסיק לעשן לפחות כמה שבועות לפני הניתוח, שכן עישון מגביר מאוד את הסיכון לסיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו. נוסף לאלה, המטופל יקבל הנחיות ספציפיות מהצוות הרפואי לגבי תרופות שיש להפסיק או להמשיך לקחת לפני הניתוח, כולל תרופות לדילול דם שעלולות להגביר את הסיכון לדימום. 
בימים שלפני הניתוח, חשוב להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת ועל פעילות גופנית מתונה, בהתאם להנחיות הרופא. הקפדה זו עשויה לסייע בחיזוק הגוף לקראת הניתוח ולשפר את תהליך ההחלמה. מעבר לכך, מומלץ להכין את הבית לתקופת ההחלמה, לארגן עזרה מבני משפחה או מחברים, ולהכין שאלות או חששות שאפשר להעלות בפני הצוות הרפואי, אם יש כאלו. מידע מדויק ותשובות לכל שאלה יכולות לסייע בהרגעת החרדה. ביום שלפני הניתוח, יקבל המטופל הוראות ספציפיות לגבי צום והגבלות על שתייה, שחשוב מאוד להקפיד עליהן לקראת ההרדמה.

מה חשוב לדעת לאחר כריתת ריאה מלאה או חלקית?

לאחר הניתוח, המטופל יתאושש במחלקת כירורגיית לב חזה. בימים הראשונים, יהיה צורך במעקב צמוד אחר תפקודי הנשימה שלו, לחץ הדם וסימנים אחרים, ובמקביל יחוברו לבית החזה שלו צינורות ניקוז על מנת לסייע בניקוז נוזלים ואוויר. חשוב מאוד להתחיל בפעילות גופנית מתונה מוקדם ככל האפשר לאחר הניתוח, כולל ישיבה, עמידה והליכה. פעילות גופנית קלה זו עוזרת למנוע סיבוכים כמו קרישי דם ודלקת ריאות, ובייחוד אם היא נעשית במקביל לפיזיותרפיה נשימתית, שהיא חלק חשוב מההחלמה.

למה לצפות לאחר השחרור מבית החולים?

לאחר השחרור מבית החולים, ממשיך תהליך ההחלמה בבית. המטופל יקבל הנחיות מפורטות לגבי אופן הטיפול בפצע הניתוח, תרופות שיש לקחת, ופעילויות שמותר או אסור לו לבצע. בדרך כלל, נדרשים מספר שבועות של החלמה לפני חזרה מלאה לפעילות רגילה. תקופת ההחלמה כוללת גם ביקורות אצל הרופא המטפל, המשך פיזיותרפיה נשימתית, ולעיתים גם טיפולים משלימים כמו כימותרפיה או הקרנות, בהתאם לאבחנה הספציפית. חשוב להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית מתונה כדי לעזור לתהליך ההחלמה.

באילו מקרים צריך לפנות לרופא לאחר הניתוח?

לאחר השחרור מבית החולים, חשוב להיות ערניים לסימנים שעלולים להצביע על סיבוכים. יש לפנות מייד לרופא או לחדר המיון במקרים של חום גבוה מ-38 מעלות, כאבים חזקים בחזה שאינם מוקלים באמצעות משככי כאבים, קוצר נשימה חמור או פתאומי, או דימום או הפרשה מפצע הניתוח. סימנים נוספים המצריכים התייעצות רפואית עלולים להיות גם שיעול שאינו חולף המלווה בליחה דמית, נפיחות או כאב ברגליים, או חולשה קיצונית. מעקב צמוד והתערבות מוקדמת במקרה של סיבוכים יכולים למנוע בעיות חמורות יותר ולהבטיח החלמה טובה ומהירה.

שאלות נפוצות

באיזו הרדמה משתמשים בניתוח כריתת ריאה?

ניתוח כריתת ריאה מתבצע תחת הרדמה כללית. זוהי הרדמה עמוקה שבה המטופל אינו בהכרה ואינו חש כאב. ההרדמה מושגת באמצעות שילוב של תרופות שניתנות דרך הווריד ותערובת גזים שאותה הוא שואף דרך מסכה או צינור הנשמה. צוות ההרדמה עוקב אחר המטופל לאורך כל הניתוח, מווסת את עומק ההרדמה ומבטיח שהמטופל נשאר יציב מבחינה פיזיולוגית. לעיתים, נוסף להרדמה הכללית, משתמשים באלחוש אזורי כמו אפידורל, שעוזר בשליטה בכאב לאחר הניתוח.

כמה זמן אמור להימשך הניתוח?

משך הניתוח לכריתת ריאה עשוי להשתנות בהתאם לסוג הניתוח ולמורכבותו, אך בממוצע הוא נמשך בין שעתיים לארבע שעות. עם זאת, יש להביא בחשבון שמשך הניתוח אינו בהכרח מדד לסיכויי ההצלחה או לקושי הניתוח. הצוות המנתח דואג להקדיש את הזמן הנדרש כדי להבטיח שההליך מתבצע בצורה בטוחה ויעילה. לפני הניתוח, יכול המנתח לתת הערכה מדויקת יותר של משך הזמן הצפוי בהתאם למקרה הספציפי של המטופל.

מהו משך האשפוז לאחר ניתוח כריתת ריאה?

משך האשפוז לאחר ניתוח כריתת ריאה משתנה בהתאם לסוג הניתוח, להיקף הכריתה ולמצבו הכללי של המטופל. בממוצע, נשארים המטופלים באשפוז בין 2-3 ימים לאחר ניתוח זעיר-פולשני, ובין 4 ל7   ימים לאחר ניתוח פתוח. אולם, יש מקרים שבהם האשפוז עשוי להתארך, בייחוד אם מתפתחים סיבוכים או אם ההחלמה איטית יותר מהצפוי. בכל מקרה, הצוות הרפואי הוא זה הקובע את מועד השחרור בהתאם להתקדמות ההחלמה של המטופל, כאשר המטרה היא להבטיח שהמטופל יציב מספיק ומסוגל להמשיך את ההחלמה בבית באופן בטוח.

לסיכום

ניתוח כריתת ריאה הוא הליך מורכב אך הכרחי במקרים רבים של מחלות ריאה, בייחוד בטיפול בסרטן ריאות. למרות הסיכונים הכרוכים בו, הניתוח מציע סיכוי משמעותי לשיפור איכות החיים ואף להצלת חיים במקרים מסוימים. ההכנה הנכונה לניתוח, טיפול רפואי מקצועי, ומעקב קפדני לאחר הניתוח הם הדרך להצלחת ההליך ולהחלמה טובה ומהירה, ומוטב לעשות זאת בעזרתם של המומחים, הדואגים לספק את המענה הליווי והמקצועי לאורך כל הדרך.