אף אוזן גרון ילדים

דלקת אוזן תיכונה חריפה (דאת"ח) מופיעה ברוב התינוקות, פעם אחת או יותר, בדרך כלל בגילאים 6-24 חודשים. היא מתאפיינת בהופעת כאבים חזקים בעיקר בלילה, אי שקט ולעיתים חום גבוה. לרוב דאת"ח מופיעה אחרי מחלה ויראלית שמתבטאת בנזלת וחום גבוה. לעיתים היא מלווה בהפרשה מוגלתית מהאוזן. במקרים נדירים עשויים להופיע סיבוכים של דאת"ח כמו נפיחות ואודם מאחורי האפרכסת - מסטואידיטיס, דלקת קרום המוח ואחרים.
בשנים האחרונות מספר מחקרים הראו כי אם אין חום גבוה, מצבו של התינוק טוב ואין סיבוכים, אזי אין הכרח לטפל באנטיביוטיקה מיד עם תחילת הסימפטומים וניתן להסתפק במעקב צמוד של הרופא המטפל. הטיפול במקרה זה יכלול משככי כאבים (כמו אקמול או נורופן/אדוויל או שילוב שלהם) והמתנה של מספר ימים על מנת שהדאת"ח תחלוף מעצמה. גישה זו רווחת בעיקר בצפון אירופה ומקובלת גם בשאר העולם המערבי. החלטה על כך נעשית ע"י הרופא המטפל ומחייבת כאמור את מעקבו הצמוד!

בכל מקרה של הופעת סימפטומים מחשידים לדאת"ח, ובמקרה של דלקות חוזרות, יש לפנות לבדיקת רופא ילדים או אא"ג.

תינוקות נושמים רק דרך האף מלידתם עד גיל 3-4 חודשים. כל סתימה אפית בגיל זה יכולה לגרום לקושי בנשימה ובאכילה. על כן, במקרה של נזלת חזקה אצל תינוקות נדרש ביקור אצל רופא, רצוי רופא אא"ג, שמחזיק ציוד לבדיקת חללי אף של תינוק (אנדוסקופיה / סיב אופטי).

נזלת היא בדרך כלל תוצאה של עודף ייצור או של חסימה באף, שמפריעה למעבר הנזלת ללוע. עודף היצור נגרם על ידי דלקת, על פי רוב וירלית. במקרים הקשים הטיפול ייעשה באשפוז. דלקת חיידקית גם כן עלולה לגרום לנזלת. במקרה זה טיפול באנטיביוטיקה יכול לעזור, אחרי ביצוע משטח אף. לעיתים רחוקות גם דלקות לא זיהומיות יכולות להסביר את הנזלת, לדוגמה במקרה של צרבת (רפלוקס) או פגיעה ברירית האף עקב שאיבת נזלת לא זהירה.
חסימת האף בתינוק בגיל פחות מ-3 חודשים יכולה להיות קשורה למכשול אנטומי (עודף של עצם בכניסה או ביציאה האחורית של האף, סטייה של המחיצה). הפרעה במעבר בחלל האף עשויה להיגרם על ידי תהליך שפיר ברירית. בנוסף לבדיקה של רופא אא"ג, נדרש לעתים צילום. לפי תוצאות הבדיקה יוחלט על טיפול, שכולל לפעמים ניתוח להסרת הגורם לחסימה באף.